הקמפוס החדש של בנק דיסקונט מייצג תפיסה אדריכלית מתקדמת המשלבת קיימות, שקיפות ארגונית וסביבת עבודה בנקאית ששואבת את השראתה מעולמות ההייטק. בשיחה עם האדריכל דגן מושלי, מתגלה כיצד הפרויקט השאפתני שהחל ב-2017 מאתגר את התפיסה המסורתית של מגדלי משרדים בנקאיים ומציע מודל חדש של קמפוס המעודד אינטראקציה בין עובדים וקשר עם הסביבה.

"באחת הפגישות הראשונות אמרנו – מה שלא היה מובן לפני שמונה שנים – הבנקאות הולכת לכיוון של הייטק. העניבות והחליפות יהיו מעין שריד של העולם שהיה. אנחנו מדברים על אוכלוסייה אחרת, על הצורך של הדור הזה במפגשים ובאינטראקציה," מסביר האדריכל דגן מושלי, מבעלי משרד 'מושלי-אלדר אדריכלים'. "לא רצינו מגדל שבו אנשים ספונים בין קומות עם מעט אינטראקציה ביניהם. רצינו מקום שיפגיש בין אנשים, ממחלקות ומחברות הבת השונות, וייתן להם נקודות מפגש שהן לא פורמליות ובעיקר מחוץ למשרדים."

המענה לאתגר הגיע בדמות שלושה מבני זכוכית המונחים סביב טבעת מחברת, שלובים זה בזה לכדי מארג אדריכלי של אור ומרחב… ומבפנים נוצר מעין טוויסט צורני המשקף את התרבות הארגונית הרעננה. במקום מגדל גבוה, הקמפוס מתפרש בצורה אופקית סביב חצר מרכזית, המשמשת כ"סלון משותף" המחבר בין חברות הבת של בנק דיסקונט.

מהפכת הקיימות והטכנולוגיה

"נושא הקיימות הוא חשוב מאוד בקמפוס דיסקונט ואנחנו כרגע נמצאים ב-LEED Gold. בעוד כשנתיים נגיש את הבניין ל-LEED Platinum, ואני מאמין שנקבל את התעודה על בסיס הביצועים בפועל," מתגאה מושלי. אחד החידושים המשמעותיים ביותר, בתחום הקיימות, הוא מערכת ה"דאבל סקין" (מעטפת כפולה) – הראשונה בישראל המקיפה את כל ארבעת חזיתות המבנים. "זאת מערכת מתוחכמת שמווסתת את הטמפרטורה בתוך הבניין, נותנת צל בלי לאפשר לחום להיכנס פנימה, ומשמשת כמחסום אקוסטי."

הרווח של 90 ס"מ בין שתי שכבות הזכוכית יוצר מרחב תחזוקה נגיש וגם מאפשר ניסוי חדשני – גידול צמחייה במרווח שבין שכבות הזכוכית. "אנחנו כרגע באמצע של פיילוט, שעוסק בבדיקת אפשרות של גידול צמחים בחלל הביניים, באמצעות מערכת של אדניות מיוחדות שתוכננו לצורך הפרויקט. הן נוסעות על מסילה ובתוכן יש צמחייה. ביוזמת אלומיניום קונסטרקשיין, (החברה שסייעה לפיתוח המערכת) ובעזרת מומחים ממכון וולקני, נעשה מוקאפ במשך מספר חודשים לבדיקת סוג הצמחייה שמתאים לתנאי הגידול בתווך הזה."

"התוצאה שאנחנו מצפים לה היא גן ורטיקלי בקומות, כך שמי שמסתכל מהחלון רואה ירוק – את אותה ביופיליה (קשר לטבע,) יהיה אפשר לקבל גם בקומה עשירית. על פי מחקרים, הקשר עם הטבע משפר את הבריאות, כולל קוגניציה, יכולת ריכוז, ערנות ועוד. בימים אלו אנחנו עובדים על פרויקט של בית חולים פסיכיאטרי, שבו יהיה מפלס נמוך של צמחייה (במחלקות שאינן בקומת הקרקע) כך שהמטופל יראה את הצמחייה הירוקה מבעד לחלון, אך לא את מי שמטפל בה. הגינה הוורטיקלית הזו תוכל להיות חלק מתהליך התרפיה של המטופלים, לצד שמירה על פרטיותם."

מעטפת זוכת פרסים

מערכת הזכוכיות המיוחדת יוצרת שקיפות מלאה לחזית הבניין, ללא עיוותים אופטיים הנפוצים בבנייני זכוכית אחרים. תכנון מבנה הקמפוס ומעטפת המבנה זיכה את 'מושלי-אלדר אדריכלים' בשני פרסים יוקרתיים בכנס CTBUH שהתקיים בלונדון. "קיבלנו אפקט משולש: חזית זכוכית שקופה לחלוטין, זכוכית IRON FREE שאינה ירקרקה, מעטפת זכוכית תלת-שכבתית שמונעת חדירת קרינת UV מזיקה… ובנוסף, בשכבה הפנימית יש זיגוג LOW-E שחותך את הקרינה האינפרה-אדומה הגורמת להתחממות. הבנק אישר את החלופה הזו מממספר חלופות שהוצעו למעטפת כפולה בכל החזיתות, ובדיעבד אנחנו שמחים על ההצלחה של הפתרון. אני מאמין שכאשר פתרון אחד פותר יותר מבעיה אחת, זהו הפתרון נכון."

שוויון ופתיחות בסביבת העבודה

הקמפוס שובר מוסכמות גם בארגון המרחבי של סביבת העבודה. "התפיסה היא שוויונית בסממניה הפיזיים. כל אחד מקבל את אותו שולחן ואותה עמדת עבודה, כולל הבכירים. על אף שהיו לא מעט התלבטויות לגבי תפיסת סביבת העבודה החדשה, המנכ"לית דאז לילך אשר טופילסקי ויו"ר הבנק, יוסי בכר ז"ל, דחפו לפתרון הזה. 

בסוף היום העובדים לא רוצים ללכת הביתה.

משרד האדריכלים יצר "מעבר היקפי" לאורך החלונות, המאפשר לכולם – גם לעובדים היושבים באזורים פנימיים – קשר עין עם החוץ. "כאשר העובדים הולכים מעמדה לעמדה, במקום ללכת במסדרון חשוך, יש להם את המבט לדיונות ולים כחיבור נוסף אל החוץ והטבע."

כשנשאל על שמירת פרטיות עבור לקוחות המגיעים למשרדים, מושלי מדגיש: "אזורי המפגש עם הלקוחות הם בדרך כלל חדרי ישיבות, והם מתוכננים בהתאם לדרישות פונקציונליות של פרטיות, סודיות בנקאית. וגם יצרנו פתרון ויזואלי שמאפשר ללקוחות להגיע לפגישתם בלי לפגוש אחרים בדרך."

רווחת העובדים וחיבור לסביבה

מעבר לתכנון המשרדים שנעשה בשיתוף פעולה מלא עם משרד סתר אדריכלים ו-Studio B.A – הקמפוס מציע מגוון שירותים המיועדים לרווחת העובדים: "יש מוקדי הסעדה מגוונים, בית קפה פעיל, חדר כושר, בית תפילה, מסלול ריצה מסודר על הגג, וכאמור הרבה פינות מפגש לא פורמליות. יש גם יציע חיצוני מדורג שמשמש לכנסי הבנק. העיקר מבחינתנו הוא האפשרות וההזמנה לצאת ולשאוף אוויר צח במקום להיות סגור במגדל. כבר בכניסה לקמפוס אפשר לשמוע את פכפוך המים המגיעים מבריכת מפלי המים בחצר, שתוכננה על ידי 'מאזא ארכיטקטורה'. בתוך החצר שולבו פרגולות רחבות ידיים, המשמשות אזורי הצללה טבעיים ומוקדי שהייה לעובדים ולאורחים. כך נוצר סלון משותף המארח את עובדי חברות הבת של דיסקונט וגם את עוברי האורח.

אטריום מרכזי בגובה 43 מטר הנתמך על ידי מערכת כבלים, ומציג חלק נכבד מאוסף האומנות ישראלית של הבנק, מהווה מוקד מרשים בתוך הקמפוס. "יצרנו מדרגות שמהן אפשר לצפות על יצירות האומנות, לעידוד השימוש בהן. אני שמח לומר שבזכות האטרקציה, היום כל מי שנמצא בחדר הישיבות הצופה לאטריום, יכול להבחין בתנועה ערה של אנשים שמעדיפים שימוש במדרגות על פני מעליות."

בניגוד למגדלי המשרדים המסורתיים, הקמפוס מתחבר לסביבה העירונית: "ברוב הבנקים המסורתיים יש מעין חומת הגנה שנראית לעין, בקמפוס דיסקונט אין גדרות, ובשתי חזיתות משמעותיות יש חיבור למסחר ולרחוב. גם כאן החיבור מעודד הליכתיות והופך את הקמפוס לחלק מהמרקם העירוני – בשונה ממגדלי משרדים שיכולים להיתפס כמתנשאים."

הצוות המקצועי והתהליך

מושלי מדגיש את תרומת הצוות שליווה את הפרויקט: "חשוב לי להגיד שמטעם הבנק ליוותה אותנו חברת בת שנקראת דיסקונט ליסינג. בראשה עמד המנכ"ל אסף אלדר (כיום סמנכ"ל דיסקונט וראש החטיבה הבנקאית,) שהיה ה-"גראנד מאסטרו" של האופרציה. האדריכלית ורד עין-גיל הובילה את הירידה לרזולוציות הקטנות ביותר, כדי לקבל פתרונות שמותאמים לצרכים של עובדי הבנק ולצרכים של הלקוחות. המהנדס אמיר רינדר ליווה את תכנון הדאטה סנטר שקיבל הסמכה של מכון בינלאומי.

גם תהליך העבודה היה ייחודי: "זה אחד הפרויקטים היחידים בארץ שהתקיימו לפני תקופת הזומים שנולדה בקורונה. מרבית העבודה נעשתה ב-Big Room קלאסי באחד המגדלים בתל אביב. כולם יושבים יחד – האדריכלים, המעצבים, המהנדסים… וכך החשיבה יצירתית יותר ומתבצעת תוך זמן קצר, בהשוואה לפרויקטים בסדר גודל כזה."

כשנשאל על היעילות בשימוש בקרקע, מושלי מציע תפיסה מעניינת: "בשנות השישים, הוכח במודל מתמטי שאם מנהטן הייתה נבנית בהיקף המגרשים, כפי שאנחנו עשינו בקמפוס כשהמבנים בנויים סביב החצר, היה אפשר לבנות את כל מנהטן בשבע קומות בלבד. המגדלים מעמיסים באופן לא שוויוני על כל המערכות ומגדילים את הצפיפות לרמות בלתי אפשריות – אנחנו רואים את זה במרכז תל אביב הפקוק תמיד."

קמפוס דיסקונט שזכה בפרסים רבים, מציג חשיבה אדריכלית פורצת דרך המשלבת קיימות, טכנולוגיה חדשנית וארגון מרחבי המותאם לעידן החדש של הבנקאות – פחות פורמלי, יותר שקוף ויותר מחובר לסביבה, לעובדים וללקוחות.