צילום: אסף פינצ'וק
"הצורה של המלון נולדה מתוך הטופוגרפיה השם נבל דוד הוא תולדה של הצורה, ואי אפשר להפריד מה קדם למה – השם או המבנה. הרצון שהוביל לצורה הייחודית היה לייצר חוויה משותפת בין פנים לחוץ, שהאורחים ירגישו כאילו הם חיים בתוך הנוף."
בנקודה אסטרטגית מרהיבה בצפון הכנרת, מול אתר רשות הטבע והגנים, עומד מלון נבל דוד – פרויקט אדריכלי יוצא דופן שתוכנן על ידי משרד האדריכלים מילוסלבסקי. המלון, שעלותו הוערכה בכ-300 מיליון שקלים, משלב בתוכו חשיבה מעמיקה על היחס בין מבנה לנוף, פתרונות יצירתיים לאתגרים טופוגרפיים, וחומריות מקומית שמתכתבת עם הסביבה. עם 276 חדרי אירוח במגוון רמות, מתוכם 18 סוויטות יוקרתיות, המלון מציע חוויה אדריכלית ייחודית בלב אזור עשיר בהיסטוריה.
שוחחנו עם האדריכלית ענת שני, מנהלת הסניף הצפוני של המשרד בראש פינה, ומי שתכננה והובילה את הפרויקט המורכב במשך עשור, על האתגרים, הפתרונות ותהליך החשיבה מאחורי המלון.
"הפרויקט התחיל לפני כעשור. במפגש הראשון עם היזם, שמואל סמדג'ה, בעליה של סוכנות הנסיעות 'שראל טורס' המתמחה בתיירות אוונגליסטית, הוא הביע רצון לבנות מלון שישתלב במסלול התיירים שהוא מביא לארץ." מספרת האדריכלית ענת שני ומוסיפה "סוכנות התיירות משכנת את התיירים האוונגליסטים במלונות לאורך כל ציר הטיול מהדרום עד הצפון. סמדג'ה הרגיש שחסר לו מלון באזור זה. לכן, הוא חכר את הקרקע הזאת ממנהל מקרקעי ישראל במיקום אסטרטגי ייחודי, ממש מול אתר הטבע והגנים, עם נוף מרהיב שאפשר לומר שאין לו גבולות." מספרת ענת.
אדריכלים רבים טוענים שהם אוהבים לעבוד תחת סוג של מגבלות תכנוניות, כי אלו מובילות לפתרונות יצירתיים. אך כאן התמודדתם עם מצב הפוך – חופש כמעט מוחלט…
"נכון, המלון ממוקם בתוך טבע מדהים ללא גבולות ברורים וזה היה אתגר עצום… בניגוד לתכנון במרקם עירוני, שם יש כבישים, רחובות ובניינים סמוכים, כאן היינו צריכים לייצר בעצמנו את המארג ואת הדפנות שבהן הבניין יוכל לחיות עם הסביבה שלו.
"התחלנו בתהליך של התבוננות עמוקה. רצינו להכניס אלמנטים מהגולן, מהכנרת, מהשדות החקלאיים ומהנחל הסמוך. אחד הדברים המרכזיים שהבנו היה שאנחנו רוצים לחשוף את המלון לנוף מכל הכיוונים, ללא חזית אחורית. לא רצינו שהאורחים יחשפו לצדדים התפעוליים של המלון, כמו פינוי אשפה או אספקה."
ממלון גדול למבנה טבעי: עיצוב בשכבות
המלון נבל דוד, יצירה אדריכלית מרשימה, מציב אתגר בלתי נמנע: כיצד להפוך "מכונה" גדולה ומורכבת למבנה שמתמזג עם הנוף ואינו מרגיש כבד או מאסיבי. הפתרון היה להשתמש בטופוגרפיה הטבעית של המקום ובשכבות חומריות שונות.
"הטופוגרפיה הייתה המפתח," מסבירה ענת, "המלון ממוקם על צלע הר עם הפרשי גבהים משמעותיים, וניצלנו זאת כדי לחלק את המבנה לשכבות. הכניסה למלון היא מאמצע הבניין, כך שיש קומות מעל ומתחת – זה כבר שובר את תחושת המסה."
"השכבה התחתונה בנויה מבזלת מקומית, כמו טרסה טבעית שעוטפת את המבנה. השתמשנו באבנים שחילצנו מהאתר עצמו, ללא צורך בייבוא חומרים – זה היה הישג משמעותי מבחינתנו. מעליה יצרנו שכבה בצורת חצי גורן, בהשראת אתרים ארכיאולוגיים קדומים, גם היא מחופה באבן, אך בעיבוד שונה. הקומות העליונות מחופות זכוכית ועץ – בהשראת סירות דייגים, ומאפשרות השתקפות וניתוק ויזואלי. כל חומר משקף רעיון שונה ומתכתב עם סביבתו."
בין היסטוריה למודרניות: שימוש אדריכלי בחומרי המקום
שמו של המלון, "נבל דוד", אינו מקרי. השם נבל דוד הוא תולדה של הצורה, ונראה כי אי אפשר להפריד מה קדם למה – השם או המבנה. הרצון שהוביל לצורה הייחודית היה לייצר חוויה משותפת בין פנים לחוץ, שהאורחים ירגישו כאילו הם חיים בתוך הנוף."
מעבר לחדרי האירוח המפנקים, המלון מציע מגוון מרחבים ציבוריים שתוכננו בקפידה. בריכת האינסוף המשקיפה לכנרת, חדר האוכל במלון שמתנהג כמו מסעדה, האמפיתיאטרון המיועד להופעות ואירועים, וחללים ציבוריים נוספים תוכננו לאפשר חוויה מלאה גם לאורחים הישראליים.
איך מתמודדים עם האתגרים התפעוליים של מלון בסדר גודל כזה?
"מלון הוא בעצם מפעל סופר מורכב עם הרבה חלקים תפעוליים שיש להסתיר. היינו צריכים להבין כל רובד תפעולי – מה כל אחד עושה ומה הוא צריך כדי שהמערכת תעבוד, כך שנוכל לתת את המעטפת הנכונה בתנאים שלנו. יצרנו מערכת שבה כל הפעילות התפעולית מנותקת לחלוטין מאורחי המלון – אורח לא רואה משאיות נכנסות, עובדים עם סולמות, או פינוי אשפה."
ההתעקשות של ענת לאפשר חשיפה כמה שיותר גדולה לנוף הובילה גם ליצירת מסדרון ייחודי "אחד האתגרים היה אורך המסדרון של החדרים – כ-80 מטרים מקצה לקצה. זה הלחיץ את היזם בהתחלה, כי זו הליכה ארוכה לאורחים, אבל זה היה הכרחי כדי שכ-70% מהחדרים יפנו לכנרת. המסדרונות המעוקלים בשילוב תאורה ייחודית לאורך המסדרונות מעניקים חוויה של הליכה בתוך אינסוף."
פתיחה במציאות משתנה
"המלון תוכנן במקור לפנות לתיירות האוונגליסטית, אבל היה עלינו להתאים את עצמנו להתפתחויות החדשות, כולל המלחמה, בגלל שהאוונגליסטים הם מאוד סגפנים ולא צריכים הרבה, ורצינו גם לפנות לתיירות הישראלית הוספנו חדר משחקים, בריכת פעוטות, אולם כנסים וכדומה שיתאימו למשפחות."
"היה חשוב לנו מאוד להמשיך בעבודה. ידענו שחייבים להמשיך לעשות, חייבים להשלים פה משהו שלקח עשור לטפל בו. לא עוצרים ברגע הזה וגם לא מעגלים פינות," ענת מוסיפה.
אלו אלמנטים עיצוביים נוספים במלון שאת גאה בהם במיוחד?
"עבדנו בשיתוף פעולה נהדר עם מיכאל אזולאי ועם מעצבת התאורה אורלי אברון אלקבס, שהתכנון האדריכלי הצית בהם רעיונות נפלאים," מספרת ענת. "בחדר האוכל, למשל, יש מוטיבים אוונגליסטים כמו למשל תאורה ייחודית שמזכירה אדרה של דג. היא חוצה את כל חדר האוכל ונמשכת עד לאולם הכנסים.
האקוסטיקה בחדר האוכל מצוינת, וההפניה לשמש מוצלחת במיוחד – אפשר לשבת שם בארוחת בוקר, ללא צורך בווילונות, וליהנות מהפתיחות לנוף. העיצוב יותר דומה למסעדה מאשר לחדר אוכל מלון טיפוסי, עם שולחנות קטנים ואווירה אינטימית.
הקדשנו המון מחשבה להנגשת הנוף מזוויות שונות – יש מרפסת גג שפונה לכנרת, שתי סוויטות עליונות עם מרפסות גדולות, ומהלובי הראשי אפשר לצאת לאזור מקורה עם שולחנות המיועד לאירועים. הרעיון היה לייצר הזדמנויות שונות לחוות את הנוף המדהים, לייצר תמונות מכל חלק.
היזם תמך בחזון האדריכלי שלכם לאורך כל הדרך?
"היזם באמת זרם איתי והאמין בי בהמון דברים. אני חושבת שהוא הבין את הפוטנציאל שיש בפרויקט הזה. הוא גם התייעץ עם אנשי מקצוע מובילים בעולם, וכשהם תמכו בגישה שלנו, זה נתן לו ביטחון להמשיך בכיוון הזה. המטרה שלנו הייתה לא רק להניח בניין במקום, אלא לגרום לו להתכופף כלפי הטבע ולהתמזג איתו ובמבט נוסף המלון נראה כמו גל של הכנרת."
מלון נבל דוד מהווה דוגמה מרתקת לאדריכלות שמתכתבת עם הנוף הטבעי ומגיבה לאתגרים תרבותיים וכלכליים. השילוב בין עיצוב ייחודי בצורת נבל או גל אם תרצו. חלוקה מדורגת של שכבות אדריכליות באמצעות שימוש בחומרים מקומיים, וההתייחסות המכבדת לטופוגרפיה הטבעית, יוצרים מבנה שמתמזג עם סביבתו. המלון, שנפתח באפריל 2024, אינו רק מקום לינה מפנק אלא חוויה אדריכלית שמתכתבת עם ההיסטוריה, התרבות והנוף של האזור.
