תכנון: אדר' משאת כץ  בשיתוף אדר' אושרת בראון – א.ב. מתכננים

צילום: איה בן עזרי

"משום שהצבא הפך את המבנה למתחם אימונים, אפשר לומר שקיבלנו גל אבנים שהיינו צריכים להפוך לבית מלון בוטיקי… ומה שיפה בסיפור הזה הוא שהפציעה של המבנים, אפשרה לנו לגלות את הטיח הבאוהאוסי היפה ואת הכוח של קירות הבזלת." אומרת האדריכלית משאת כץ ממשרד א.ב.מתכננים.

וכך על אחת הפסגות היפות בצפון הארץ, בין הבזלת הפראית לנוף המושלם של עמק החולה וההרים סביבו, ניצב מלון פרא – הכולל שימור נכס היסטורי והפיכתו לריזורט שמתכתב עם הטבע.

המבנה המרכזי של מלון פרא שוכן באתר ששימש בעבר כבית המכס העליון בגבול הצרפתי-בריטי (בסביבות שנת 1919). המבנים, שנבנו בסגנון באוהאוס אירופאי מוקדם, עברו כמה וכמה תהפוכות במהלך השנים: נקודת מעבר בין הגבולות, בסיס צבאי סורי ולאחר מכן מתחם אימונים של צה"ל. במשך עשרות שנים האזור נותר שומם, עד שלפני כעשור רכש את המקום היזם ליאו גלאסר שהחליט שזה המקום המושלם לבית מלון חדש.

משדה קוצים למלון בוטיק

"לליאו גלאסר, היזם לא היה שום קשר לבנייה ולמלונאות, אבל הוא תפס את האסנס, את המהות של המקום והוא פשוט נאחז בזה. גלאסר הסתער על כל השטח, פינה אותו מהעזובה מהקוצים וגם ממוקשים. בנוסף הוא נטע בשטח 250 עצי זית. בזכותו שדה הקוצים הפך לפינת חמד הכוללת מוזיאון שמציג את ההיסטוריה של המקום." אומרת האדריכלית משאת כץ.

וכך המתחם הפרטי הפך לבית מלון הכולל 27 חדרים וסוויטות הממוקמים בארבעה מבנים שונים. להנאת האורחים יש במתחם בריכת אינפיניטי, ג’קוזי תחת כיפת השמיים, סאונה, ספא וחדר סנוקר. ואיך אפשר בלי מסעדת שף ומרתף יינות… וכן גם חדר כושר לאורחים הנמרצים. 

במבט מלמעלה, מלון פרא נראה כמו אחוזת אצילים המוקפת בהרים ירוקים. המיקום הגבוה מעניק למלון תצפית פנורמית מרהיבה על עמק החולה והרי הגליל, ומאפשר לאורחיו ליהנות מנוף עוצר נשימה. הסביבה משתלבת באופן טבעי עם עקרונות האדריכלות של הבאוהאוס, המדגישים פשטות ופונקציונליות.

הבחירה לשמר את המבנים ההיסטוריים ולשלבם בנוף רמת הגולן מדגימה את המחויבות של משרד האדריכלים א.ב.מתכננים לשמור ולשמר את התרבות וההיסטוריה המקומית. למרות השינויים המסיביים שבוצעו, הבנייה החדשה במתחם משאירה חותם מינורי. "הכוונה הייתה לא רק לשחזר את המבנים, אלא להבליט את סגנון הבאוהאוס, לכן המבנים החדשים הם פשוטים מאוד – מלבנים רגועים, בלי סימני סגנון מובהקים." אומרת האדר' אושרת בראון.

בהובלת האדריכליות משאת כץ ואושרת בראון נבחרה שפה אדריכלית שמחבקת את מה שהיה. "כל קיר פנימי שחשפנו במהלך העבודות מורכב בעצם משני נדבכים של קיר בזלת, בעובי של 40 עד 50 סנטימטר, ובכל המבנים, אין עמודים או קורות. רצינו לשמר את קירות הבזלת המיוחדים כל כך, אבל ידענו שהבניינים אינם עמידים במלואם בפני רעידות אדמה… ובכל זאת המלון נמצא בשבר הסורי אפריקאי שמועד לפורענות. לכן הוספנו חיזוקים באמצעות קורות פלדה שגם אותם בחרנו להשאיר גלויים."

לצד הפסטורליה המושלמת, המיקום המיוחד של מלון פרא הציב כמה אתגרים יוצאי דופן. "הפרויקט לא צמוד דופן לשום יישוב. זאת אומרת, שבשביל ביוב היינו צריכים לרדת בגרביטציה ולהתחבר אל מחנה צבאי, וכל זה אחרי שפינו מוקשים לאורך כל הדרך." כץ מסבירה.

אתגר נוסף סיפק הכביש הראשי בקרבת בית המלון "כדי להפחית את הרעש שהגיע מהכביש,  החצץ שמרצף את הכביש הוחלף לחצץ שקט יותר. והחלונות בכל החדרים הם בזיגוג דאבל גלייזינג."

האורווה שהפכה ללובי 

“את האורווה ההיסטורית, ששימשה בעבר את בית המכס העליון, החלטנו להפוך ללובי של המלון, המכונה גם "מועדון הקצינים. הבנו את החשיבות של השמירה על הקירות המקוריים שהיו מכוסים בטיח בסגנון באוהאוס, ולכן החלטנו להשאירם כפי שהם כולל הכתמים הכתומים של הטיח." 

הלובי משלב בין אלמנטים היסטוריים לעיצוב מודרני: קירות בזלת חשופים, תקרות גבוהות, ריצוף משבצות שחור לבן מאריחי שיש ממוחזרים, חיפויי פח שחור בפתחים. "העיצוב שואף ליצור תחושת "גסות עדינה", המשלבת בין החומריות הגולמית של המבנה ההיסטורי לבין פונקציונליות מודרנית." 

הפרש הגובה שבין המבנה הישן לבנייה החדשה נוצל לתכנון מרתף יין מעוצב, הכולל חלל קירור עם מחיצות זכוכית ופרופילי ברזל.

כניסה חדשה והסוואה של עלי שלכת

הכניסה המקורית למתחם, עוד מימי בית המכס הצרפתי, פנתה אל כביש הגבול מתוך מטרה לפקח על התנועה. עם הפיכת המקום למלון, היה צורך להחליף את כיוון הכניסה כך שתזמין את האורחים פנימה ברכות המתאימה לחוויית האירוח. לצורך כך, הכניסה ההיסטורית נהרסה – כולל גרם המדרגות החיצוני הישן – ובמקומה תוכננה כניסה חדשה הפונה אל החצר הפנימית השקטה. 

בחלל הפנימי שבין המבנים נמתחו יריעות הסוואה בגוונים טבעיים של חול וזית – יריעות קלילות שנראות כמו עלים בשלכת. הבחירה ביריעות הסוואה, שמאזכרות את עברו הצבאי של המקום, יוצרת ניגוד מעניין בין שימושים צבאיים לבין אסתטיקה רכה וכמעט פואטית. אלמנטים נוספים, כמו שבילים מחופים באבן טבעית, פינות ישיבה מוצלות, ערסלים, ועצי הזית מזמינים את האורחים לשהות כמה שיותר בחוץ ולנשום את הטבע שמסביב.

קונטקסט בין החשוף למעוצב

"בניגוד למלונות קונבנציונליים, שבהם נעשה שימוש חוזר באותו טיפוס חדר, במלון פרא אין חזרתיות." כץ מדגישה. "בחלק מקירות החדרים אבן הבזלת נותרה חשופה להבלטת האותנטיות של המבנים ולהדגשת הקונטרסט בין החומר המקומי ההיסטורי לבין אלמנטים חדשים. בחלק מהחדרים שולבו חיזוקי פלדה חשופים, כך שהחיזוק ההנדסי הופך לאלמנט אסתטי."

תקרות החדרים גבוהות בצורה יוצאת דופן – נתון שהשתמר מהמבנים המקוריים. גובה זה תורם לתחושת פתיחות, אווריריות וחיבור אל הנוף. אחד הפתרונות העיצוביים הבולטים בחדרים הוא שילוב השירותים כחלק מהחלל עצמו. כץ מספרת: "הגב של המיטה הוא בעצם הקיר של חדר הרחצה שגובהו בין מטר ועשרים למטר וחצי."

השפה העיצובית בחדרים היא נקייה, כמעט מינימליסטית, אך הקירות החשופים, והשימוש בעץ טבעי ברצפות ובפרטי הריהוט מעניקים חמימות, לצד גופי התאורה שמתכתבים עם רוח המקום. כמו שאר המלון גם החדרים לא מסתירים את הזמן שחלף – אלא מפארים אותו. הניתוק הטבעי בין ישן לחדש הופך לניגוד עדין שמייצר עניין.

מלון פרא הוא מחווה אדריכלית להיסטוריה מקומית, לטופוגרפיה ולחומר. זהו סיפור על בניינים שנפצעו, נחשפו מחדש – והפכו, באומנות רבה, לפנינה חדשה שמנצנצת על פסגת הרי הגולן "לגלות, לחשוף ולשמר… נתנו את האמת החשופה של המקום הזה." מסכמת האדריכלית משאת כץ.